מבקר המדינה על מערך ההגנה בעוטף ירושלים:
רק 61% מתוואי קו התפר באזור ירושלים מוגנים באמצעות גדר או חומה – ועשרות קילומטרים פרוצים או פתוחים לגמרי • תוכנית לניהול המעברים אושרה עוד ב־2005 ולא יושמה • פער של 11.5% בין מספר השוטרים הדרוש למספרם בפועל • ״הליקויים בדוח חייבים להדיר שינה מעיני ההנהגות – המדינית והביטחונית״
ביטחונם של תושבי ירושלים נשען במידה רבה על מכשול קו התפר והמעברים המקיפים את העיר, שנועדו לבלום כניסה של מחבלים ושוהים בלתי חוקיים. אולם דוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, קובע כי מערך ההגנה הזה סובל מליקויים חמורים ומתמשכים, ואינו מספק מענה מספק לאיומים הביטחוניים, גם לאחר אירועי שבעה באוקטובר.
27 פיגועים קטלניים בשנת 2023
על פי הדוח, תוואי קו התפר באזור ירושלים משתרע על פני מאות קילומטרים, אך רק 61% ממנו מגודר או בנוי כחומה. לאורך עשרות קילומטרים מהתוואי קיימים פתחים ופרצות המאפשרים תנועה חופשית ללא בידוק. ״מצטיירת תמונה מדאיגה ולפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון של תושבי ישראל״, קובע המבקר.
המשמעות של פערים אלה ניכרת: בשנת 2023 לבדה אירעו בגזרת עוטף ירושלים 27 פיגועים קטלניים, לצד 10 אירועי ירי לעבר כוחות הביטחון, 412 יידויי בקבוקי תבערה, 98 אירועי מטענים ו־1,031 יידויי אבנים. ב-8 בספטמבר 2025, לאחר סיום הביקורת, רצחו מחבלים שחדרו מאזור רמאללה שישה ישראלים ופצעו עשרה בצומת רמות בירושלים. “קיימת חשיבות ודחיפות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת זו תוך בחינת יישום ההמלצות”.
פעילותם התקינה של המכשול והמעברים חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות למדינת ישראל, וכן הם משמעותיים להבטחת מתן שירותים ראויים למשתמשים בהם, ובכלל זה אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים ותלמידים. אלא שהיקף המעברים והחדירות בפועל מדגיש את עומק הכשל: ברבעון הראשון של שנת 2023 נתפסו בעוטף ירושלים 2,427 שוהים בלתי חוקיים, וברבעון הראשון של שנת 2024 נתפסו 1,233 נוספים.
המבקר מצא כי המשטרה מתקשה למלא את תפקידה במניעת הסתננות ובבידוק, בין היתר בשל ריבוי גופים הפועלים במעברים – צה״ל, המשטרה, מג״ב והשב״כ – הפועלים ללא תיאום הדוק, תפיסת הפעלה מסודרת, פיקוד קבוע והכשרה אחידה.
אחד הממצאים המרכזיים בדוח נוגע לאי־מימוש החלטות ממשלה וראשי ממשלה. כבר בשנת 2005 אישר ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז״ל, תוכנית לאזרוח המעברים ולהעברת האחריות לניהולם לגוף אזרחי אחד. אך התוכנית לא הובאה לדיון בממשלה ולא יושמה. כך גם החלטות נוספות, ובהן החלטה ב/43 בנושא הגורם המנחה בטיפול הביטחוני בנוסעים, והחלטות 4784 ו־4783 שעסקו בחלוקת האחריות הביטחונית ובשינוי תוואי הגדר. הקבינט המדיני־ביטחוני, קובע המבקר, לא דן במימוש ההחלטות, אף שחלפו כמעט שני עשורים מאז אישורן.
ליקויים שלא תוקנו גם לאחר 7 באוקטובר
על אף הציפייה שייעשו התאמות ותיקון ליקויים בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, הדוח קובע כי שורת ליקויים מהותיים במוכנות המבצעית בעוטף ירושלים נותרו בעינם. חמ״לי התצפיות ממשיכים לפעול בסמיכות לקו התפר, מצב שעלול להעמיד את התצפיתניות בגזרה בסיכון, והכיסוי האיסופי עדיין אינו מספק מענה מהיר ויעיל לאירועי הסתננות.
הכשלים ניכרים גם במעברים בעוטף ירושלים. על פי הדוח, תשתיות המעברים אינן מותאמות להיקפי התנועה הגבוהים, והעומסים שנוצרים בהם יוצרים סיכון ביטחוני. בנובמבר 2023 נפצעו שישה ישראלים בפיגוע ירי במעבר המנהרות, ובדצמבר 2024 נרצח ילד בן עשר מירי לעבר אוטובוס שעמד בפקק.
היקף התנועה ממחיש את עומק הפער בין הצורך המבצעי לבין היכולת בשטח: בשנת 2022 עברו במעברי עוטף ירושלים כ־135 אלף הולכי רגל ביום, גידול של 53% לעומת השנים 2018–2022. במקביל, זמני ההמתנה נותרו גבוהים – במעבר קלנדיה זמן ההמתנה הממוצע עומד על כ־80 דקות להולכי רגל וכ־56 דקות לכלי רכב – נתון שמחדד את השילוב הבעייתי בין עומס התנועה, הכשל התפעולי והסיכון הביטחוני.
מחסור בכוח אדם פוגע ביכולת לאבטח את עוטף ירושלים
בתחום כוח האדם בעוטף ירושלים נמצאו חוסרים משמעותיים: פער של 11.5% בין מספר השוטרים הדרוש למספרם בפועל, ועוד עולה כי כ-30% מזמנם של לוחמי מג״ב שאמורים לעסוק בביטחון השוטף מוקדש למשימות אחרות.
״לאחר טבח שמחת תורה ה־7.10 הממשלה ומערכת הביטחון היו חייבות להפיק לקחים ולהיערך כראוי להגנה בכלל הגזרות״, מסכם המבקר אנגלמן, וקורא לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר לביטחון לאומי, הרמטכ״ל, מפכ״ל המשטרה מפקד פיקוד המרכז בצה״ל, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג״ב, לפעול לתיקון מיידי של הכשלים, ״ובכך לא להעמיד את אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת שבעה באוקטובר בעוטף ירושלים״.
